תנועת ההאטה: האם מהירות הרכבים היא הבעיה של התחבורה בתל אביב?

המגמה האקולוגית תופסת תאוצה ברחבי העולם, ותל אביב לא נשארת מאחור, עם אלפי תושבים שכבר גילו את הנוחות שמאפשר כלי הרכב הדו גלגלי. אך לא כולם יוצאים נשכרים – החיכוך בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים מסוכן ומתסכל, בין אם ברחובות שבהם שבילי האופניים אינם מופרדים פיזית מהמדרכה או באלה שבהם אין שבילי אופניים כלל.

"הבעיה המרכזית של הולכי הרגל היא נגזרת של רכבים הנעים על הכביש במהירות מופרזת", מסבירה חגית אוריין, פעילה חברתית ומפעילת דף הפייסבוק 'מחזירים את מדרכות ת"א להולכי הרגל'. אוריין מסבירה כי על אף שבעיר נסללו וסומנו קרוב ל100 ק"מ של שבילי אופניים, במיקומים אסטרטגיים רבים אין שביל: "ברחובות מרכזיים כמו דיזנגוף, בן יהודה ואלנבי חוששים רוכבי האופניים לרדת לכביש והולכי רגל רבים מרגישים חוסר בטחון לחצות אותו, כתוצאה מכל זה נוצר על המדרכה כאוס מוחלט". החוק במדינת ישראל אוסר על כל כלי הרכב, לרבות אופניים רגילים וחשמליים, לנסוע על מדרכה אלא במקום המיועד לכך, אך אמצעי האכיפה אינם מספקים. "אין לפקחי העירייה סמכות לאכוף את החוק, סמכות זו נתונה בידי משטרת ישראל וכמובן שאין באמתחתה מספיק כוח אדם כדי להעמיד שוטר בכל פינת רחוב", אומרת אוריין. כעת, אוריין מציעה פתרון בדמות "מיתון תנועה" – תכנון עירוני המכוון להאטה של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את הבטיחות של הולכי הרגל ושל רוכבי האופניים: "אכיפה תצמצם את התופעה אך לא תמנע אותה, תשתיות הן דבר יקר שדורש זמן ולכן מיתון תנועה הוא הפתרון האידיאלי – זול, יעיל ומהיר ליישום. אחד האלמנטים של מיתון תנועה הוא הגבלת מהירות, כך שאם נהגי המכוניות ייסעו במהירויות של עד 35 קמ"ש, רוכבי האופניים לא יחששו לרדת לכביש. אני עוסקת כבר שנה בנושא אבל התייאשתי מהיחס שקיבלתי מהעירייה. כיום אני פועלת דרך הרשת ומצויה בקשר עם מומחים בנושא".

אחד המומחים הללו הוא יואב לרמן, דוקטורנט לגיאוגרפיה ומפעיל הבלוג האורבני 'עוד בלוג תל אביבי', שמסביר: "אין טעם וזה לא ריאלי למתן רחובות ראשיים, אבל זה עדיין לא אומר שהם צריכים להיות מסוכנים כמו היום. ברחוב בן יהודה, למשל, קיים נתיב נסיעה עודף לכיוון צפון. את אותו נתיב ניתן להפוך לשביל אופניים וזאת בלי לפגוע במקומות החניה שם". אף שקיימים במרכז העיר רחובות שבהם מוגבלת המהירות ל־30 קמ"ש, היישום רחוק מלהיות מושלם. לרמן מוסיף כי בעבר נעשו ניסיונות למיתון תנועה בארץ אך רובם כשלו, לטענתו עקב בעיית מיתוג. "בנוסף להגבלת מהירות יש ליצור מכשולים פיזיים, כמו עיקולים ופסי האטה. בתל אביב, מלבד השילוט, לא נבנו שום תשתיות ממתנות תנועה ולא בוצע שום קמפיין הסברתי בנושא. כשאנשים שומעים את צמד המילים 'מיתון תנועה', הדבר הראשון שעולה להם בראש הוא נהיגה אטית שמלווה באסוציאציות של עיכובים, עומס ופקקים. במחקר שערך פרופ' יודן רופא בשנת 2011 נמצא כי עניין המיתוג משמעותי, ולכן הוצע השם 'שכונות בטוחות'".

תוכנית כזו הוצעה בעבר לעיריית תל אביב, אך שם ממתינים לאישור ממשרד התחבורה. "יש תוכנית פיילוט שמקודמת על ידי אגף התנועה של העירייה, תחילה בשני אזורים, בנווה צדק וברחוב ארלוזורוב בחלק שמזרחית לאבן גבירול" מעדכנת מיטל להבי, ראש סיעת מרצ וסגנית ראש עיריית תל אביב. "נוסף על כך, אנחנו מתכוונים לצאת בקמפיין בנושא של רוכבי אופניים והולכי רגל. נכון להיום מועברות הדרכות בבתי ספר כדי להטמיע הרגלים חיוניים בקרב בני הדור הצעיר. מיתון התנועה יאפשר לרוכבי האופניים לרדת לכביש ללא חשש ולהעניק להולכי הרגל את הביטחון שלו הם זכאים. כרגע אנחנו בהידברות עם משטרת ישראל ומשרד התחבורה בנוגע לסמכויות האכיפה ואני מקווה מאוד שכשתינתן לנו הסמכות נוכל להתחיל בתהליך".