שלמות הארץ

הכירו את האידיאולוגיה החדשה במרחב: הישראליזם־מושלמיזם. כמו תורות טוטאליטריות אחרות גם היא מבקשת לברוא אותנו מחדש כאנשים טהורים

בנימין (פואד) בן אליעזר. צילום: Getty Images
בנימין (פואד) בן אליעזר. צילום: Getty Images
11 ביוני 2014

יש איזו פנטזיה על ישראלי מושלם. אני לא מכיר אנשים מושלמים. בטח ובטח שלא ישראלים מושלמים. אבל יש איזו פנטזיה כזאת. אני מזהה את הדרישה בחוגי הפייסבוק. אצל דעתני המקלדת ובפאנלים בטלוויזיה. אצל הטוקבקיסטים. הם מחפשים מודל אחר של ישראליוּת – בלתי מוכתמת, נטולת פגמים. אולי זה נובע מהתחושה שאנחנו מלוכלכים. שהכל מקולקל – ארץ ישראל הישנה והטובה שהתקלקלה ומתה. וגם בהמון מתחילה לחדור, אט אט, ההכרה היותר משוכללת: שהארץ תמיד הייתה מקולקלת, רק שלא שמנו לב. זהו הלך הרוח הכללי: בשנת 2011 יצאנו לרחובות כדי לדרוש צדק חברתי, מתוך איזו תנופה נאיבית שזיהתה באופן כמעט אינסטינקטיבי את הצרות הישראליות. בשנת 2014 אנחנו יושבים בבית כי הבנו עד כמה עמוקה הבעיה. היא כל כך עמוקה שהיא משתקת. לאף אחד אין יותר כוח למהלכים מורכבים שלוקחים זמן. הכל קורס, הכל רקוב, כולם נגועים בכל הנגעים האפשריים. זה פטאליזם שמכוון אקדח לרקה של עצמו. התודעה המלוכלכת דורשת פצצה מלוכלכת שתמחק את כל מה שהיה קודם לכן. מה שנדרש זה טקס היטהרות כללי – צא דיבוק, צא! רודפים אחר המוּקצים והמוּקצים רודפים אחרי עצמם. זה רודף אחרי זנבו של זה. במסגרת הדיבור הפוליטי הכללי לא מחפשים אחרי מה שריאלי, אלא אחרי הנשגב – מין מוסריות עליונה שמהותה עדיין לא ברורה כל כך, אבל אינה משתמעת לשתי פנים: תהיו נקיים כמו סדין שעבר כיבוס באקונומיקה, הרתחה, ניקוי יבש, גיהוץ ותלייה על חבל.

מי אתה, ישראלי מושלם? ובכן, ברור שהוא חייב להיות טבעוני. כי בעל החיים הצועד על ארבע הוא תכלית הציביליזציה. חטא אכילת הבשר הוא הגדול שבחטאים. הצמחוני הוא משת״פ. רק הטבעוני יכול לטעון – אני האדם השלם ביותר. כל השאר – פגומים. לישראלי המושלם אסור להיות גזען. אם הוא אשכנזי שהתגזען על מזרחים – הרי הוא פסול (זהירות: כל מילה טעונה במשמעות ועשויה להיחשד בגזענות. ערס? למי קראת ערס?). אם הוא מזרחי שהתגזען על אשכנזים – עוד יותר גרוע (בעל פריבילגיות? למי קראת בעל פריבילגיות, יא ערס?). ובכל מקרה – עדיף שלא יביע דעה בנושא. זה לא משנה מה נאמר. אם נכנסת ללא גלגל הצלה לתוך הביצה הטובענית של העדתיוּת תגלה מהר מאוד שמדובר באוקיינוס. המוסר הישראלי החדש הוא עמוק וגבוה עד גבה גלי, ולכן עדיף גם שהישראלי המושלם לא יעסוק בנושאים שקשורים למין הנשי. סביר להניח שכל עמדה שיביע – ולו הזהירה ביותר – תחשיד אותו מיד כשייך ל״תרבות האונס״, כפי שנהוג לקרוא לזה בימינו. בנושא שכזה אין מקום לאמביוולנטיות. רק המסקנות הנחרצות ביותר יכולות להתקיים במרחב התודעתי של הפייסבוק־ניישן. סיכום ביניים: הישראלי המושלם הוא טבעוני, ניטרלי מבחינה עדתית וג׳נטלמן מוחלט. אם מישהו מכיר אדם כזה – שייצור בבקשה קשר עם המערכת.

הנה עוד בונוס הכרחי: אסור שהישראלי המושלם יהיה מושחת. הו לא. זהו הטרנד האחרון באופנת טיהור האורוות – חבר׳ה, נגמרה החגיגה. הרימו את הידיים והראו לנו את הצהרת ההון שלכם. הפוליטיקאי הנכלולי, השקרן, הגנב – איננו עוד. את מקומו יתפוס הפוליטיקאי השקוף  שהוא הוא גלגולו הדמוקרטי של הישראלי המושלם – פיו נקי. הוא עבר ניקוי אצל השיננית המוסרית (התגלתה קצת עששת במצפון). לבו נקי. כוונותיו טהורות (הוא לא שכב עם האישה הזאת!). ידיו נקיות. הוא מעולם לא קנה פנטהאוז ביפו.

אני לא מאמין בישראלי המושלם. ולא בפוליטיקאי המושלם. אני מאמין בשאיפה מתמדת אליהם, תוך הכרה בחוסר התוחלת של האפשרות להשיגם. יש הבדל בין שאיפה אידיאית לבין שכנוע עצמי. אלה המשוכנעים כי הרטוריקה הפסקנית תפסל להם איזו דמות נטולת פגמים שנבראת בצלם של ערכים שהם עצמם קבעו, הם הלא מושלמים בעצמם. הם סותמי הפיות. הממהרים לחתוך ולקבוע. הם מקובעים ומשעבדים את המציאות לאידיאולוגיה חד ממדית. וכמו בתורות טוטאליטריות אחרות – גם הישראליזם־מושלמיזם מבקשת לברוא אותנו מחדש בתור אנשים טהורים, ולקבור תחתיה את כל מי שלא מצייתים לכללים. בהתאם למה שכבר ידוע מההיסטוריה – החלוקה בין הצייתנים ללא צייתנים איננה בהכרח ברורה. תנו לאנשים להיות קצת מלוכלכים.

פוליטיקאים מושחתים לא מטרידים אותי. כלומר, הם כן, אבל גם לא – אני לא בטוח שזו הבעיה של ישראל. השחיתות היא הסימפטום המובהק של האדנותיות הישראלית. הפוליטיקאי מושחת המידות נוצר בצלם החטא הקדמון. הוא חלק בלתי נפרד מתרבות של שוד וגזל. הוא לא מכיר משהו אחר. התחושה שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו איננה תחושה פרטית. זה המסר שהוא קיבל מכל המערכות הציבוריות שבהן השתתף. מה זה ״מושחתים נמאס״? זה רצון, מובן בהחלט, לרפא את התסמינים ולא את המחלה עצמה. כי עד כמה שזה מסובך, השחיתות היא הקטנה שבבעייתנו. היא בסך הכל המסר – אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים כי המדינה עושה מה שהיא רוצה. נו, ואם תעלימו את כל המושחתים? המדינה תמשיך בשלה. אני מעדיף ראש ממשלה מושחת, כלכלית, שישים קץ לשחיתות הלאומית, המוסרית, מאשר ראש ממשלה נקי כפיים, שידיו מדממות. למה תמיד הבחירה היא רק בין שתי אופציות ממש גרועות?

ישראלים מושלמים. אתם מפחידים אותי.