קפה עם רונה קינן

רונה קינן, 34. זמרת ויוצרת. בזוגיות, גרה בתל אביב, מתכוננת לסיבוב הופעות ראשון בצרפת, עובדת על אלבום חדש ומופיעה בפורמט של טריו ברחבי הארץ

20 במרץ 2014

מה משך אותך להגיע לתחום בו את עוסקת?

"כשהייתי בת עשר גרנו במשך שנה בארה"ב. תמהיל מסוים של בדידות וחשיפת יתר ל-M.T.V גרמו לי לבקש מאמא שלי גיטרה. היא קנתה לי גיטרה קלאסית. כשחזרתי לארץ, שנות התשעים היו בפתח וזה כבר היה זמן טוב לבקש גיטרה חשמלית".

איך את נכנסת למצב רוח יצירתי?

"לאחרונה אני ניגשת לפסנתר בלילה, מדליקה סיגריה ומנגנת. קניתי מנגנון השתקה שמאפשר לי לנגן בארבע בבוקר מבלי שאף אחד ישמע. זה גאוני ומומלץ לכל מי שיש לו שכנים".

מי או מה מעורר בך השראה?

"אנשים שיודעים לכתוב שירים, אנשים שעושים דברים בלתי סבירים עם הגוף שלהם, נינה סימון".

מה היית ממליצה למי שרוצה להיות רונה קינן?

"לבדוק אפשרויות אחרות".

מה מרגיע אותך?

"טייק אוואי של אוכל אסייתי ושני פרקים ברצף של 'האנטומיה של גריי'".

על מה את מתחרטת?

"שלא למדתי אף פעם את לוח הכפל. מאוד קל לרמות אותי בענייני כספים".

בית קפה או קפה בבית?

"קפה בבית".

יום שבת – עובדת או נחה?

"עובדת, עד שאיישר קו עם כולם ואתחיל להתחזק".

אם הייתה לך הזדמנות לחוקק חוק חדש, מה הוא היה?

"הייתי מחוקקת חוק נגד חקיקת חוקים שנועדו להתחכם למנגנוני החוק".

רונה קינן. צילום: עמית ישראלי

מה הזיכרון הראשון שלך?

"כשהייתי בת שלוש היינו בניו יורק לכמה חודשים. אני זוכרת שהסלון היה בגודל של לונה פארק, עם מגלשה אדומה באמצע החדר. אני זוכרת את עצמי נוסעת במכונית אדומה ומסביבי כמויות אדירות של צעצועים אדומים. משהו מזה כנראה לא נכון".

מה המילה האהובה עליך?

"פכפוך".

אם יכולת לנסוע בזמן, לאן היית בוחרת להגיע?

"לתל אביב של שנות ה-30".

במה רצית לעסוק כשהיית ילדה?

"אינסטלטורית".

למה את מכורה?

"לשוקולד ולאשמה".

באיזה מקצוע היית רוצה לעסוק אם לא היית מוזיקאית?

"הייתי רוצה להיות חוקרת נמלים".

אם היית יכולה לטוס עכשיו לכל מקום בעולם, לאן היית טסה?

"לאור מצבה של הטיסה המלזית MH-370, נראה לי שהייתי מתניידת באניה. הייתי שמחה לעגון במלטה ולזמזם לעצמי את השיר האהוב עלי: 'האניות עגנו במלטה'".