פיפטיז, בייבי!
המעצבת נעמה בצלאל חוגגת שני עשורים ליצירתה, ואנחנו מרוויחות קולקציה בהשראת היער השחור בגרמניה. רומנטיקה זה אנחנו
מאז החלה את העבודה על מותג האופנה שלה, הסגנון של נעמה בצלאל נטוע, כמעט בלי תזוזה, באמצע המאה הקודמת. לצד העובדה שמדובר באחת המעצבות הוותיקות שפועלות בשוק המקומי, הדבר גורם לתחושה המוטעית שהיא כאן מאז שנות ה־50 וה־60, עשורים שהיא מקפידה לבקר שוב ושוב בקולקציות שלה; למעשה העונה בצלאל חוגגת ״רק״ שני עשורים ליצירתה, אבל התחושה הזו מצביעה על כך שהדבקות שלה באותה נוסטלגיה הייתה החלטה עסקית חכמה. לכבוד יום ההולדת העגול היא יצאה למסע השראה באזור היער השחור בדרום מערב גרמניה, המקום שנתן את שמו לאחת מקלאסיקות הקונדיטוריה המוכרות ביותר. וזה בדיוק מה שמציעה בצלאל באוסף החורפי שלה: סוג של פסטורליות מתוקה שדרכה היא מבקרת מחדש גזרות והצלחות מזוהות מהרפרטואר שלה.
התחנות המשמעותיות במסע הזה הן קבוצות הצבע, שבהיעדר שינוי מהפכני בגזרות ובקו הכללי הופכות למניעים החזקים ביותר של הקולקציות, בעיקר בעונת החורף שבה רוב הקולקציות מושתתות על צבעוניות כהה ואפרורית. אצל בצלאל מדובר ביותר מנגיעות צבע, כשכל קבוצה מוגדרת למעשה משדות הצבע ומהמזכרות של המסע: אחת עמוקה עם גוני אדום ובורדו, ירוק יער וזית, האחרת משלבת באופן מוצלח כתום ואפור, וקבוצה שלמה שמוקדשת לקשת משתנה של כחולים (אינדיגו עמוק לצד דיו כהה, אקווה ואולטרה מרין). לצד משטחי צבע שמגדירים צווארוני בובה או חתכי גזרה נעשה גם שימוש נרחב בהדפסים, וכצפוי אצל בצלאל, מקום נרחב שמור לאלמנטים פיפטיזיים, שנפגשים עם מוטיבי טבע רומנטיים כדוגמת ברבורים, דובדבנים ופרחים ובאים לידי ביטוי גם בטקסטילים דמויי גובלנים, צווארוני תחרה ורקמות שמתפרשות על פני קרדיגנים קטנטנים.
וככה נראה החורף של בצלאל בשנה שעברה (עת היינו צעירים ויפים יותר):
