עור ברווז

ישראל היא שחקנית חזקה בשוק בגדי הים הבינלאומי בזכות גוטקס ומותגי הבת של החברה, שמאז ימי הזוהר של המותג בשנות ה־70 ממשיכים למכור את תוצרתם בתפוצה גדולה ברחבי העולם. אך באופן מפתיע, לצד התאגיד המקומי לא קמה שורה גדולה של מעצבים עצמאיים המתמחים בנישה שהיא יותר פרקטית בתל אביב מבמרבית בירות תרבות וסטייל אחרות, אולי בשל קשיי הייצור בתחום שדורש דיוק של מילימטרים.

אחת מהבודדות שכן הצליחה לעשות את זה וליצור במו ידיה מותג שמזוהה עם איכות ועם גזרות מחמיאות לצד קטע ייחודי משלו היא גל אנגל, העומדת מאחורי המותג ugly duckling. כשהאגם קפוא, או ליתר דיוק כשטמפרטורת המים של חופי העיר צונחת, הברווזון המכוער מציג ליין של בגדי פנאי ביתיים – מה שמכנה המעצבת לאונג׳־וור – זו השנה השנייה ברציפות. הליין כולל בגדי גוף שעשויים לייקרה דקה בגוונים בהירים, שמלות קומבניזון שיכולות לשמש כבסיסי מלתחה, טייצים שאפשר ללבוש עם שמלות בחוץ או עם נעלי בית בפנים וחולצת קפוצ'ון בעלת מפתח גב רחב שיוצר אשליה שהחלק שעליו נח הכובע כאילו הוחסר מגופה. החולצה הזו, כמו גם דגם מכנסיים דמויי טרנינג רפויים, יוצרו גם בגרסה גברית – טבילת אש ראשונה של אנגל ביצירה למין השני.

עוד ניסיון ראשון שלה הוא לייצר פריטי לבוש פרופר, כאלה שאינם מיועדים לזמן שבין כותלי הבית או למרחב של חוף הים, שכרגע נוחל פחות הצלחה. בניגוד לקו בגדי הים והלבוש האינטימי שמצליחים גם להחמיא וגם לייצר אופנה שמרגישה ייחודית וחדשה, שמלות אמפיר ומכנסיים נשפכים באורך מלא יחמיאו ככל הנראה למגוון של מבני גוף אבל לא מביאים שום בשורה רעננה, בטח לא מהסוג שמאפשר להבין שבתוך הבגד מתחבאת תווית של  Ugly duckling.

80־500 ש"ח, gal-angel.com