עודף אינפומרציה, רק היום! רק היום!

 

*
יש הפגנות של השמאל־מרכז נגד השחיתות, ויש הפגנות של הימין נגד השחיתות, אבל אין עוד הפגנה של נתניהו עצמו נגד השחיתות, וזה לא מתאים לו לפספס טרנדים. נגיד כשהוא היה ברהיטי רים? הוא היה הראשון שהצליח למכור דיקט בתור ערך מוסרי (ויש עוד דוגמאות:)

*
כשהיה שגריר באו"ם? הוא היה הראשון בתולדות האו"ם שהיה עשוי מדיקט. חסך הון תועפות. כשהתמכר לגלידה פיסטוק? זה היה רק בגלל שהמלצרים, שמעולם לא השאיר להם טיפ, נקמו בו והפסיקו להגיש לו את גלידת הדיקט האהובה עליו. אז איך הוא מרשה לעצמו לפספס כזה טרנד לוהט כמו אנטי שחיתות? משהו השחית אותו, לא יודע מה זה, אבל משהו (ויש סיפור אהבה:)

*
אני אוהב אותך, אני אוהב אותך, אני אוהב אותך הוא אמר. ואז הקיא רבע שעה רצוף. הוא אמר שזה בגלל רגשות, אבל אני חושבת שזה בגלל שהוא כל החיים אכל חרא, והלוואי שזאת היתה מטאפורה (ג'יין אוסטן החדשה)

*
עכשיו שדודי אמסלם יושב ראש הקואליציה, נגמרה כבר האפליה המזרחית או שלהפך, זאת הסללה לתפקיד שבהכרח יוביל אותו לקבל שוחד ולדבר כמו הסנדק? אני חייב להגיע לפאנץ' ליין לפני שזה יהפך למאמר דעות בהארץ, כי – (שיט, מאוחר מדי)

*
אהבה, הוא אומר לי אהבה, אהבה. אמרתי לו, קודם כל תראה את כל העונות של בנות, ואז תגיד שלינה דנהאם יותר טובה מהומרוס, ואז תרד לי שעתיים ואז נדבר. והוא עשה את כל זה. אבל היה לו קשה אחרי זה לדבר (ג'יין אוסטן החדשה)

*
השעה היתה שתיים בלילה, כאשר לפתע נכנסה למשרדי אשה צעירה ויפהפיה, ואמרה: השעון שלך לא בסדר, זה שתיים ועשר דקות. זה היה הרגע שהבנתי שאני בלש פרטי ממש מחורבן. אז התקשרתי לגלעד ארדן ואמרתי לו, אדוני, אנשים שכל כך גרועים במקצוע שלהם צריכים לפרוש (ויש סאטירה פוליטית:)

*
אז גלעד ארדן אמר לי: תפרוש אתה, מפגר, אני רק צריך להגיד עוד שלוש פעמים שהמשטרה והפרקליטות ממומנים על ידי הקרן החדשה, ואני מקבל שגריר בוושינגטון.
אז אמרתי לו סתם, עובד עליך, תירגע, רק רציתי שתבוא להתקין לי ארונית של איקאה.
ניתק לי.
והוא לא הראשון.
מצד שני, מה זאת האובססיה שלי שאנשי ציבור יבואו להתקין לי מוצרים של איקאה? אני חייב להפסיק עם זה. אפשר גם שסתם יעשו לי ביד (טוב, זה יצא פחות פוליטי ממה שהתכוונתי. לפעמים אתה מתחיל עם כוונות טובות, והחיים הופכים אותך לאופורטוניסט זול. הי, אם זה קרה לגלעד ארדן)

*
אני משקיעה בנדל"ן. אין לי כסף, אבל בכל זאת אני משקיעה בנדל"ן. לא כסף – אמרתי כבר, אין לי. אז אני משקיעה נדל"ן בנדל"ן. לוקחת אבן, שמה בתוך בנין לא שלי, ומחכה שהערך שלה יתחיל לעלות. ולמה אני עושה את כל זה? כי תראו איך מורידים מסים על תמרוקים ומשחקי וידאו – זה לא ברור שהדיור אבוד? (אחת, חכמה. אם הייתי מקשיב לה כשהייתי צעיר הייתי היום מנהל סניף של עוגות קפולסקי. או של נעלי מיקולינסקי. מעולם לא הבדלתי בין השניים, ואולי בגלל זה לא קיבלו אותי לעבודה באף אחד מהם)

*
יש יקום מקביל, בו רבין מעולם לא נרצח והוא עד היום ראש ממשלה. ואין שחיתות ויש תהליך אוסלו אינסופי וערק עדיין עולה 16 שקל לבקבוק. מצד שני אין פורנו באינטרנט, ומי שבכל זאת רוצה צריך לקנות גיליון "העולם הזה" עם רבע ציצי של פנינה רוזנבלום. וחשבתי להעביר את כולכם לשמה, אבל ביקום הזה פנינה רוזנבלום מעולם לא הקימה חברת תמרוקים, ואני מזדקן. חייב את הקרם פנים שלה (אבי, הנוסע בזמן המזדקן אך השומר על פני תינוק. פעם היה מספיק להגיד "אבי", ומיד ידעת על מי מדברים. אבל היום? אתם בעידן העודף אינפורמציה, ואפילו לא מרגישים. נגיד, כל הקטע הזה? עודף אינפורמציה. ולא, אל תיתממו, לא הרגשתם, עובדה שקראתם אותו מהתחלה ועד הסו