נותן לנו בגלביה

במשך שנים ארוכות היה מיכאל יואבוב יד ימינה של המעצבת מאיה נגרי, זה שהיה שם בתהליך שבו הפכה המעצבת את הבוטיקים שלה למיני רשת אופנה ישראלית גבוהה שפונה לנשים בוגרות המעונינות להתלבש בצורה לא מתיילדת, שמכבדת את ניסיון החיים שלהן ואת העובדה שהן כבר עברו את שלב מהפכי הסגנונות שמאפיינים את שנות הנעורים. מכיוון שיואבוב היה חלק בלתי נפרד מיצירת הטון שמאפיין את ההיצע של נגרי, וגם מגדיר בהכרח את קהל הלקוחות שלה, טבעי שבדרך העצמאית שהחל הוא ימשיך לפעול באותם אזורים, כשהוא מכוון לאותה אישה מגובשת ונחושה – זו שמלבד מותגים ספורים לא זוכה להתייחסות מכובדת באמת אצל מרבית המעצבים הצעירים בעיר.

הקולקציה הראשונה שלו תחת המותג הנושא את ראשי התיבות של שמו, שבצירוף מקרים מוצלח גם מתאים לתחילת דרך עצמאית חדשה,MY, נפתחת בדיוק בהצהרת הכוונות הזו, כשהמעצב מצהיר שהלקוחה שלו היא "בעלת אמירה אופנתית מגובשת". ללקוחה הזו גם אין חשש ככל הנראה מלבישת גזרות אובר סייז שממש מעלימות חלקים נרחבים מהגוף, בעיקר כשהן מגיעות כשמלות גלבייה מודרניות באורך מקסי. אבל הפריטים המאתגרים האלה לא יהפכו אף אחת למלבן של בד, כמובן, אם רוב הגוף מכוסה קו הכתף יהפוך לפתייני מהרגיל על ידי רכיסת שרוך שתכווץ את מפתח השרוול ותאזן בין הנסתר לקיים. במקרים אחרים שמלות נדיבות בבד כווצו לאורך טוניקה שנחתכת מעל קו הברך ויוצרת, בליווי גרבונים אטומים, מראה מחמיא של רגליים דקות יותר.

דווקא פריטי הטרנינג קרובים יותר לעור ממרבית האריגים המחויטים, כשהמעצב בוחר לשדך להם מרקמים שונים כצמר מגורד או פיסות עור ודפוסים שונים – חלקם מוצלחים יותר וחלקם מותירים תחושה מעט מתאמצת. הדפוס המוצלח ביותר בקולקציה ואחד הפריטים השיקיים שבה מתגלה דווקא בדגם הבסיסי ביותר: חולצת טי לבנה שמשני צדי החזה שלה מודפסות נוצות שחורות בגדלים שונים, ליצירת אפקט א־סימטרי מינורי והדגמה מוצלחת לכיצד ניתן לייצר מראה מתוחכם תוך שימוש באמצעים פשוטים.

בשישי הקרוב (31.1) יערוך המעצב מכירת סטודיו מיוחדת, הקישון 15, דירה 5; 7326111־050