מצא מין את מינו: האופנה הא-מגדרית כובשת את המסלולים

נורמקור היה הטרנד שהגדיר את שנת 2014 והמגמה ששיקפה יותר מכל את רוח אמצע העשור הנוכחי, אחד מאותם מהלכים נדירים שבהם אופנה ותרבות מתלכדים יחד ומציבים זה מול זה מראה המשקפת את הלך התקופה. ההארד קור שבנורמליות, הכמיהה לאנונימיות, הרצון להתערבב בקהל ולטשטש זהות אישית קראה תיגר על הלך החיים המודרני ממוקד הצריכה, שבירת אידאל האינדיבידואל. בתחילתה של שנת 2015 ממשיך הטרנד־לא־טרנד הזה להשפיע: הוא שולט בקולקציות האביב שיגיעו עוד רגע לקולבים, והפך למטבע לשון מוכר כמעט לעייפה. אך כמו כל מגמה, בעיקר כזו ששורשיה נטועים בתרבות רחבה יותר, הנורמקור מתחיל כבר בחודשים הראשונים של השנה לעבור תהליך אבולוציוני, ובמקרה שלפנינו מדובר בשינוי גנטי מואץ, שמייצר מראה המביא עמו אסוציאציות חדשות לחלוטין – הטרנד הא־מיני.

לבוש בין מגדרי הוא בהחלט לא תופעה חדשה, אך עד לא מזמן הוא הוגדר כסוג של קוריוז, נישה אקסצנטרית שביקשה לערער על גבולות הנורמה יותר מאשר להשתייך לזרם או להיעלם בתוכו. הגלגול הנוכחי של בגדי היוניסקס, של ערבוב בין מלתחה נשית לגברית, מתפקד פחות כהצהרה ויותר כלבוש הסוואה מודרני, כזה המאפשר חירות מהגדרות המגדר המוכרות ומהסטריאוטיפים הנלווים אליהן, ומבטא את הרצון לשמור על מידה של מסתורין וחופש מזיהוי מיידי, בתקופה שבה הכל פרוץ ומתועד.

הביטוי הוויזואלי המשכנע והיפה ביותר של המגמה מתגלם במיתוג המחודש של בית היוקרה לואווה, שהיה עד לפני מעט יותר משנה בית אופנה בעל אפיל שמרני וכבד הידוע בעיקר בזכות תיקי עור ומוצרי קאשמיר אקסקלוסיביים. לפני שתי עונות התמנה לתפקיד המנהל הקריאייטיבי בבית לואווה המעצב ג׳יי וו אנדרסון, שבקו הפרטי הנושא את שמו נהג במשך עונות רבות לעורר פרובוקציות על מסלול התצוגה של שבוע אופנת הגברים של העיר, כשהלביש את הדוגמנים שלו בטוניקות קצרות, מכנסי שורטס עטורי וולנים, חולצות קולר פרחוניות וקבקבים אימתניים. את הרעיונות האלה הוא הביא בצורה מעודנת ללואווה, בקמפיינים שהפכו בשתי העונות האחרונות לתופעת אינסטגרם מדבקת, מובלים על ידי דמויות ספק נשיות ספק גבריות. באנדרוגיניות הזו לא היה ניסיון לעורר סנסציה, אלא רצון להגדיר מחדש את הנורמליות, או לפחות את הפן הקולי שבה: במכנסיים לבנים רחבים ובמשקפי שמש עצומים, כמו גם בתיקי יד ענקיים שמוחזקים בעזרת רצועה על כף היד – פוזה שבעבר נחשבה לנשית והיום מדוגמנת בתמונות פפרצי על ידי ידוענים חובבי אופנה דוגמת קניה ווסט ופארל וויליאמס.

המגמה הזו נצפתה בבתי אופנה נוספים: עוד בשבוע האופנה הגברי של פריז העלה ראף סימונס על המסלול דוגמנים ודוגמניות במערכות לבוש זהות, שלא עברו כל אדפטציה. במילאנו לבשו המאצ׳ואים של ורסאצ׳ה טייץ, ועל המסלול של גוצ׳י נחשפה הקולקציה הגברית־נשית בניצוחו של אלסנדרו מיקלה, שופעת שרוולי מלמלה, חולצות עדינות בעלות צווארוני קשירה, פפיונים ופרופורציות מצומקות. המבקרים שיבחו את המנהל הקריאייטיבי החדש על כך שהעניק נקודת מבט עדכנית לבית המסורת האיטלקי, שהזיז אותה מסימון גבולות המיינסטרים הישן לקביעת סדר יום רלוונטי חדש. אחד מהאביזרים הבולטים לאורך כל שבועות התצוגות בכל הבירות, הם הגרבונים. פריט ההשלמה הנשי לשעבר הופיע במרבית המראות שהציגו במקווין, דריס וואן נוטן וג׳יבנשי. גם ברחבי האינטרנט, בפלח השוק שנחשב לשעבר וירטואלי, ניכרת עליה – קמעונאיות האון ליין הגדולות מדווחות ש־40 אחוזים ממכירות הגרבונים החורף היו של הקווים הגבריים החדשים, שמחליפים את הגטקעס כמחממי חורף. לרשת תפקיד חשוב בהפצת הטרנד ובהחדרה של הרגלי הרכישה חוצי המגדר, כי שלב האימוץ שלהם נעשה בנוחות תחת מעטה האנונימיות של רכישות בשלט רחוק. אך החל ממרץ הקרוב כבר לא יהיה צורך להסתתר ולא תהיה אפשרות להתעלם מהמגמה, גם ברמה הקמעונאית של העולם האמיתי: בית הכולבו האנגלי המוביל סלפרידג׳ס הודיע בשבוע שעבר על פתיחת מחלקה א־מינית לחלוטין שתתפרש על פני שלוש קומות בסניף הדגל הלונדוני – קולקציות יוניסקס או ללא סקס ברור יסופקו בין היתר בחסות חברת הסטריט Bodymap בקאמבק מיוחל, לצד הקו החדש של ניקולה פורמיקטי, לשעבר המעצב הראשי של מוגלר ותמיד הסטייליסט של ליידי גאגא, קולקציה שתוצע לתפירה לפי מידה אישית מבית המעצב הקנדי ראד חורני (שמתמחה בקרוס ג׳נדר כבר כמעט עשור) והחברה החדשה והמדוברת נטולת המגדר "הוד ביי אייר" מניו יורק.

לצד פריטי הלבוש מובטחים מיצבי אמנות, סרטים וספרים עכשוויים שיעניקו קונטקסט לתופעה, והיא תיחגג לא רק בבירת התרבות והאקסצנטריות של הממלכה, אלא גם במחלקות מקבילות קטנות יותר, בסניפי הכולבו שבפריפריה האנגלית של מנצ׳סטר וברמינגהם. נותר רק לקוות שבקרוב גם בתל אביב ואולי אפילו בחולון נראה קצת זגזוג מגדרי.