מכת מדינה: די להאשים את "מדינת תל אביב"

אחד המפגנים היותר מטופשים שמתפרצים לחיינו בכל אחת מאותן הסלמות ביטחוניות הוא הוויכוח על "מדינת תל אביב" נגד "מדינת ישראל". מדובר בריטואל קבוע שנמשך מאז ימי תש"ח. אני לא צוחק. כבר ב־48' העיתונים התמלאו בטורים שמתלוננים על מי שיושבים בבתי קפה כשבכל הארץ נלחמים. אפילו הסגנון לא השתנה יותר מדי מאז. אחר כך מגיעים מאמרי התגובה מצד פטריוטים מקומיים, שמסבירים באותות ובמופתים שבתל אביב יש למעשה אחוז גיוס גבוה (כולל לקצונה!), שבתל אביב נפלו טילים (עוד במלחמת המפרץ הראשונה!), ושבכיכר רבין נערכה תפילה המונית לשלום החטופים. כעת מוכנה הקרקע לגל המאמרים השלישי והבלתי נמנע, שמזכיר לנו שאסור לריב בשעה קשה כזו, שהאמת איפשהו באמצע ושכולנו יהודים (חוץ מהערבים כמובן).

ביום ראשון התפרסם ב־NRG (כיום האתר של "מקור ראשון" המתנחלי, בבעלות שלדון אדלסון) מאמר שמאשים את משתתפי מצעד הגאווה באסקפיזם אנטי ציוני ("חטופים? מעניין להומואים את התחת" הוא הציטוט המדויק). הטקסט העילג הזה קיבל יותר מ־3,000 לייקים, וזאת למרות הטעות הבסיסית שביסודו (המצעד הסתיים לפני שהוסר צו איסור הפרסום על החטיפה). מובן שאחר כך הגיעו התגובות, והתגובות לתגובות, ובסוף כולנו יהודים וכו'. מה סוג הקסם של הנוסחה הזאת, שכתמי העובש כבר מאיימים לכסות אותה לחלוטין?

איך את לא מתביישת לשתות בקפה תמר ביום כזה?!

אין הרי "מדינת תל אביב" במובן הפיזי. תל אביב היא עיר מגוונת מאוד. יש בה כמה מהתושבים העשירים בארץ וגם כמה מהעניים. יש את מחנה הפליטים של נווה שאנן ויש את יפו. ויש המון מעמד בינוני. יותר משהטרוניות האלו מכוונות נגד תל אביב העיר, הן נאמרות כנגד תל אביב כמצב נפשי – מקום של אינדיבידואליזם קיצוני, מקום שמחשיב תרבות ואופנה, אוהב להתפלפל על המשמעות של סדרות טלוויזיה אליטיסטיות ולא מתנהל לפי סדר היום הלאומי. את זה משטרת המחשבות הישראלית לא יכולה להכיל. הרי גם אני מתחרפן מהעובדה שבתל אביב אדישים לזוועת כיבוש שמתרחש רק במרחק 20 דקות נסיעה. בהקשר הזה אני לא ממש שונה מאותו הומופוב משוגע מ־NRG. ישראל היא הרי מקום שמגייס אותך בכל רגע. אם לא לצבא אז לתנועת הסרבנים. הקיום תמיד צריך להיות בשם איזה מטרה גדולה יותר.

בשבוע כזה אני אומר תודה לאל שיש תל אביב (כמצב נפשי). תודה לאל שברגע של פיגוע יש מי ששואלים את עצמם אם זה אומר שהמסיבה מבוטלת ומקווים מאוד שהתשובה שלילית. מזל שלכל מי שגדל חנוק באיזה חור ישראלי מיליטריסטי ושמרני יש לפחות את התקווה שמתישהו הוא יעבור לתל אביב ויתחיל סוף סוף לחיות. אין מה להתנצל בפני כל ההייטרים. תל אביב היא הרי ממילא בלוף: כל ההומואים חולמים על קריירה במשרד החוץ וכל נערות המסיבות הן מפעילות מל"טים. אבל בלי השקר הזה אני באמת לא יודע איך אפשר היה לחיות פה.