מה הרצל היה אומר?
כבר 14 שנה שרחוב הרצל סובל מעבודות בנייה
בדרך כלל אנשים קצת מקטרים על עבודות בכביש, אבל זה לא סיפור גדול – חודש חודשיים וכבר יש כביש משופץ ונחמד. אבל במקרה של רחוב הרצל בחיפה מדובר בסיפור אחר לגמרי: נדמה כי עיריית חיפה החליטה להתעלל באחד הצירים המרכזיים ביותר של העיר, עם שיפוצים רועשים ובלתי פוסקים במשך (חכו לזה.. חכו לזה..) 14 שנה! לקראת הבחירות העבודות הפסיקו, והתושבים חשבו שהסיוט נגמר. אז הם חשבו.
העבודות בעורק הראשי הזה החלו כבר ב-1999. הרעיון היה להקים כביש לתחבורה ציבורית בלבד וכך לפתור את בעיית הפקקים. החפירות והקידוחים לא איחרו להגיע, רחוב הרצל היה למגרש משחקים של חול, אבני מדרכה ורכבי עבודה. חלפה לה שנה, חלפו שנתיים, חלפו שלוש שנים. החנויות הוותיקות החלו להיסגר מוקדם יותר, החנויות החדשות החלו להיסגר. במקומונים החיפאיים כבר הופיעו כותרות כמו "העירייה הרגה את הרצל", "עוד תכנית כושלת שעלתה למשלם המסים הון תועפות" וכד'. אבל בוקר אחד נגלה לו לפתע כביש נוצץ וחביב עם כל מיני סימונים חדשים ומעניינים, כולם נשמו לרווחה והגיע השקט לרחוב הרצל.
אבל שוב, חמש שנים אחרי השינוי התברר שהחזון של העירייה לא מספק את הסחורה: קווי האוטובוס לא יעילים מספיק, תנועת הולכי הרגל התמעטה ורחוב הרצל, שהפך לבועה של שקט, הוקף סביבובפקקים ועצבים מכל עבר. אז הבולדוזרים חזרו, כולם קצת פחות התרגשו והתוצאה הייתה יצור כלאיים: בחלק מהרחוב ניתן היה לעבור עם רכב פרטי ובחלקו האחר יוחד לתחבורה ציבורית בלבד.
גם אז יכולנו לסיים, נכון? אז זהו שלא. חודש אחרי שנחנכו הסדרי התנועה החדשים, מישהו בעיריית חיפה טפח לעצמו בבהלה על המצח ונזכר: לא סידרנו את הביוב כמו שצריך!
גשם ראשון אחד הספיק כדי להבין את ממדי הבעיה, כשהכביש כולו הוצף במים. האמת? אף אחד כבר לא היה מופתע. בעלי העסקים ברחוב בהו בפעם המי יודע כמה בבולדוזרים משחקים בחוץ, ונזכרו בימים מתוקים עם הולכי רגל לרוב ולקוחות בכמויות. לפני כחודש שמנו לב שמשהו השתנה. שמענו שוב את ציוץ הציפורים. פטישי האוויר נדמו, הטרקטורים נעלמו ואיתם גם הבטונדות והמחסומים. אנשים ישבו ושתו קפה ונהנו מהשקט. לכל דבר רע יש סוף כנראה. או שלא: יום אחרי הבחירות חזרו הטרקטורים לעבוד. מי ייתן וכל השנה תהיה תקופת בחירות.
