לובשים יצירה: גם בישראל החלו לשלב אופנה ואמנות

אמנות ואופנה הם שני תחומים שרצים על צירים מקבילים, עם מערכות חוקים נבדלות שיש ביניהן השקה. עם זאת, עולם האמנות תמיד הביט בהתנשאות מסוימת על תחום האופנה, שמצדו מצא דרכים יצירתיות להתמודד עם רגשי הנחיתות שלו. בשנים האחרונות התמורות ביניהם הפכו להיות שוות יותר כשהאופנה הפכה במפתיע לאחד הפטרונים החזקים ביותר של עולם האמנות: קרן פראדה שייסד הבית האיטלקי היא אחד ממוקדי הפיתוח המשמעותיים לאמנים אירופאים, ובית לואי ויטון עומד לפתוח בעתיד הקרוב את אחד מהמוזיאונים הגדולים בצרפת לאמנות מודרנית, שימוקם בפרברי פריז. ההתרחשויות האלה החלו כמובן לחלחל גם לבגדים עצמם, כשבעונת הקיץ הנוכחית בחרו כמה מבתי האופנה המובילים כדוגמת שאנל וסלין לתגבר את הקולקציות שלהם בדפוסים אמנותיים אבסטרקטיים; לקראת עונת הסתיו משיק מעצב אופנת הגברים המשפיע ביותר של העת העכשווית, ראף סימונס, קולקציה שלמה שהיא פרי שיתוף פעולה עם האמן האמריקאי סטרלינג רובי.

הטרנד הזה הוא חזק דיו בשביל לחדור לשוק האופנה המקומי וליצור מראה שהוא נחשק מספיק גם אם לא מכירים את הסיפור ואת ההצדקה שעומדים מאחוריו. כמובן שהקיץ נוכל לקנות את הדפוס האבסטרקטי של סלין בגרסה מונמכת בזארה ואפילו אצל מעצבים מקומיים צעירים שעובדים עם שאריות של בדי מעצבים ורשתות שמצאו את דרכם לישראל דרך סוכנים מקומיים. אך המקום שבו המגמה הזו הופכת למשמעותית יותר עבור הצרכנים המקומיים, שאוהבים לרכוש סיפור או פיסת היסטוריה מקומית כפי שהם אוהבים לקנות בגדים, הוא שני שיתופי פעולה מקוריים שנותנים את הטייק המקומי לטרנד ממקום אישי לחלוטין.

הקולקציה הראשונה והמרתקת היא זו שיצר המעצב הצעיר אסף ריב עם אביו האמן דוד ריב, שמציג כרגע תערוכת רטרוספקטיבה במוזיאון תל אביב בעקבות פרס סוקולוב שבו זכה בשנה שעברה. לאסף, בוגר מסלול התואר השני היוקרתי של הקולג' ללימודי עיצוב ואמנות בלונדון סיינט מארטינס, הייתה הפריבילגיה לגדול למול העבודות המרשימות של אביו, כמו גם לקבל ממנו השראה של יושרה בעקבות הפעילות הפוליטית שלו בתוך היצירה שלו ומחוצה לה. על אף שקולקציית היוניסקס שיצר עבור בית קום איל פו מורכבת מצלליות טיפוסיות של חולצות טי ואריג גבריות ועל אף שההדפסים שעליהן הם מהאזורים הפחות מפרי שלווה בעבודותיו של אביו, יש בה הרבה אומץ וברק בדקויות הקטנות שמגדירות את התמונה הכללית: מיקומי ההדפסים, הצבעוניות המתנגשת והשירות שהם עושים בפילוג פרופורציות הגוף הגברי והנשי. כל אלה הופכים את החולצות למוצרים שבשקט יכולים להשתלב בזרם אופנת הקונטמפוררי של הרגע אבל תוך שימוש במסרים מקומיים ואישיים – איזון שנדיר למצוא בשוק המקומי, רווי ככל שיהיה.

גם בקולקציית הקיץ של מאיה בש, שנוצרה תוך שימוש באיורים של האמנית זיוה צ'רקסקי יש אומץ, אבל מסוג אחר. הקשר בין השתיים החל בקולקציית הקיץ הקודמת של בש, עבורה היא ביקשה מהאמנית ליצור מעיין קריקטורות מלאות חן של לובשי הבגדים בחתימתה שצילמה במשך השנים ברחבי העיר. מהאיורים האלה היא יצרה דפוס חוזר שהוביל את הקולקציה הקודמת. בשנה החולפת נסגר מפעל נגב טקסטיל שבו הדפיסה המעצבת את בדי הקולקציה ההיא, והאופציה לדפוס חוזר שימשיך להריץ את הקו כחלק מקולקציית הארכיון שהיא מציגה לא הייתה אפשרית. בצעד שדורש לא מעט תעוזה היא בחרה למקד שוב את קולקציית הקיץ החדשה שלה באותן דמויות שבשל המגבלות הטכניות הוטבעו על הבדים בדפוס משי. החזרה הזו חייבה שינוי גישה, ולכן בחרה בש להגדיל את הדמויות ולתת להן להשתלט על הבגד, תוך חשיפת פרטים שנעלמו מהעין כשהאיורים היו מוקטנים. יהיה מעניין במיוחד לחובבי עיצוביה של בש לרכוש פריט מהקולקציה החדשה המוצגת תחת הכותרת "zoom in" ולשלב אותו עם פריט שקיים בארונם מהקולקציה הקודמת, מראה שגם בגלל הרלוונטיות העירונית של האיורים יהיה מאתגר ללבישה אך יוסיף נופך מעניין לרחובות העיר בקיץ הנוכחי.

אסף ריב x דוד ריב, 220־790 ש"ח, להשיג בחנויות קום איל פו
מאיה בש, 250־750 ש"ח,להשיג בחנות המעצבת, ברזילי 13 תל אביב