טלנובלה בע"מ: אלקטרה של הקאמרי מפיח חיים במחזה היווני

הטרגדיה היוונית הקלאסית היא, בפועל, האם הרוחנית של הטלנובלה המודרנית. סביר שרוב יוצרי הטלנובלות העכשוויות לא מודעים לחובם למורשתם של שלושת המחזאים המובילים ביוון העתיקה (אייסכילוס, סופוקלס ואוריפידס), אבל הבמאי כפיר אזולאי מודע לכך היטב. בהתאם, אחד הבמאים הצעירים המוכשרים העובדים כיום בתיאטרון המקומי השכיל לבנות גשר יציב בין המאה החמישית לפני הספירה לימינו, ובכך הפך את חוויית הצפייה במחזה "אלקטרה" מאת סופוקלס, לקולחת גם עבור הצופה שאינו בהכרח אליטיסט מדופלם. בסופו של דבר, מה מתאים יותר לימי סוף הקיץ הלוהטים ממחזה הנושא שם של מזגן?

"אלקטרה" היא עוד חוליה בשרשרת המחזות שנכתבו בהשראת האירוע ההיסטורי הגדול בתולדות יוון העתיקה, מלחמת טרויה, והגורל האכזר שהכה בכל מי שהיה מעורב בה. לפני כשנתיים ביים גדי רול בתיאטרון באר שבע את המחזה "איפיגניה באאוליס" מאת אוריפידס, שבו גילמה גלוריה בס את בתו של אגממנון מלך יוון שהוקרבה במצוות אביה לאלים בתמורה למשבי הרוח שהשיטו את ספינות צי יוון למלחמה בטרויה. לפחות כרונולוגית, "אלקטרה" הוא המשך סיפורה של משפחת בית אטריאוס המקוללת.

אלקטרה (אולה שור סלקטר) היא בתם של אגממנון והמלכה קליטמנסטרה. בסיום מלחמת טרויה רצחה המלכה את בעלה כנקמה על הרג איפיגניה, וכך במיטב מסורת כבוד המשפחה היוונית שעל פיה מוות חייב להיענש במוות, אלקטרה חיה בארמון המלוכה במעמד משרתת, ומקדישה את חייה לחלום הנקמה באמה ובאביה החורג אייגיסטוס, שהפך למלך החדש. בליהוק מוצלח, כמעט אירוני, משתתפת גלוריה בס גם בהפקה הנוכחית בתפקיד כריסותמיס, האחות הצעירה המנסה לשווא לשכנע את אלקטרה לוותר על נקמתה כי נכון שאימא הרגה את אבא, אבל הוא הרג את אחותנו קודם.

אזולאי, כאמור, מנווט את האפוס הסבוך (השם "תסביך אלקטרה" אף משמש פסיכולוגים כגרסה הנשית "לתסביך אדיפוס", כלומר לצורך של אישה להשמיד את דמות האם שלה) במיומנות וירטואוזית. המחזה מוצג באולם 3 האינטימי של התיאטרון הקאמרי ועושה שימוש מושלם בתאורה, במוזיקת הרקע ובוידיאו ארט, היוצרים אווירה סוריאליסטית, ספק חלום בלהות ספק מציאות הזויה. התרגום המליצי של אהרון שבתאי לא מכביד על האוזן, והידוק המחזה לשעה וחצי ללא הפסקה תורם רבות לתחושת הנגישות לזמן, לשפה ולמנהגים הזרים.

אולה שור סלקטר מגייסת למחזה את כל המטען הדרמטי ששכללה בשנותיה על הבמה, והיא כמו נולדה לגלם את הדמות הראשית. אלקטרה שלה נעה ללא הרף משבריריות דומעת לזעם מסנוור, עד שקשה להבין מדוע היא לא לוקחת סכין ועושה את המלאכה בעצמה. עזר־כנגדה מושלם היא הלנה ירלובה בתפקיד המלכה האם קליטמנסטרה, דמות שהייתה קורבן מיוסר במחזה "איפיגניה באאוליס" והופכת כאן לאלכסיס קרינגטון בטעם אוזו. סצנת העימות בין השתיים הוא מפגן מופתי של שתי שחקניות גדולות. גם בס בתפקיד האחות הכנועה ואודי רוטשילד כאח אורסטס השב בסתר הביתה לממש בפועל את נקמת הדם, עושים מלאכתם נאמנה.

השורה התחתונה: מזגן טורנדו זה פאסה