טחוב בקרח

המקום הכי פחות בטוח שאפשר לחשוב עליו הוא נתיב התנועה של קרחון עצום השוקל מיליוני טונות. אך מסתבר שמה שנכון עבור מרבית היצורים החיים, אינו בהכרח נכון עבור הטחב. במסגרת מחקר של אוניברסיטת אלברטה מקנדה חיפשו החוקרים תחת קרחון מעידן הקרח הקטן באי אלסמיר שבצפון קנדה, שנסוג מאז תום עידן הקרח הקטן עקב שינויי האקלים. כצפוי, הקרקע שנחשפה רק לפני כשנתיים לא הראתה סימני חיים שאפשר לשייך אותם לתקופה בת מאות השנים שבהן כיסה אותה הקרחון העצום. אך למרבה ההפתעה היה דווקא מי שכן שהצליח לשרוד במשך כ-400 שנה תחת הקרחון – טחב (טחב עלים, Bryophyta). אמנם הטחב שנמצא היה מת ברובו, אך בין שרידי הטחב המתים היה אפשר למצוא גם טחב ירוק וחי! הטחב נלקח למעבדה, שם זכה לטיפול שיקומי הכולל אור שמש, מים ומזון,  מה שגרם לו לשגשג כבעבר, כאילו דילג על מאות השנים שבהן היה שרוי תחת הקרח. חלק מסוד קשיחותו של הטחב נובע מכך שהוא אינו זקוק לזרעים כדי לגדל דורות חדשים, אלא מייצר תאים (מעֵין תאי גזע) שיכולים להפוך לצמחים חדשים.