חי פה, או שזו רק אני?

"העיתונות המודפסת מתה". איזה משפט מאוס. והוא מתוחזק על-ידי כל יודעי-הדבר שבטוחים שאם ישחילו אותו בשיחה, יהיה ברור שהם "בסצנה", כל-כך מנוסים ומבינים. נכון, לעומת הדפוס, באינטרנט יש הכל. הוא מתאים עצמו באופן מופתי להפרעת הקשב הקולקטיבית שלנו. כמו סטוץ ללילה, הוא מעמיס אותנו בגירויים מיידיים ומספק אותנו באופן זמני, עד להתעוררות התאווה מחדש. אבל מרוב שבאינטרנט יש הכל, ומרוב שהוא עסוק בלהיות כה מתוחכם ועדכני, הוא שכח להיות בסיסי. שכח שבתוך כל הסטוצים המעייפים האלה, בסופו של דבר האדם מחפש להיות נאהב. להרגיש בית וחום. העיתונות המודפסת היא האהבה הזאת, הקשר העמוק והמשמעותי שערכו לא יסולא בפז, ולא יטבע בים הריגושים שמסביב. כי אין כמו להחזיק בידיים דף מלא במילים קטנות, שכמו נבררו בפינצטה. בהיעדר האפשרות לעדכן, לערוך ולמחוק – כל מילה היא מחייבת, מיוחדת. וזו רומנטיקה במיטבה. אז הדפוס לא מת, אבל משהו אצלנו כן, אם אנחנו כבר לא מסוגלים להעריך את היופי הזה.

השנה תזה תזכיר לכם שקסם הדפוס חי, ולא רק – הוא גם בועט. זו לא אזהרה, אלא יותר כמו הצהרה: מגזין תזה של תשע"ו לא מתכוון לפחד משום דבר. אחד היתרונות הוא שאין לעיתון מחויבות לבעל הון כזה או אחר (אם כי יותר הון לא יזיק), ולכן אין כוונה לצנזר אף תוכן שיש לו ערך עיתונאי ושראוי כי יתפרסם. כסטודנטים, יש לנו כוח עצום ואופי דומיננטי. כקהל צעיר, דעתן וחדור מוטיבציה, אין סיבה שנהיה נחמדים מדי. זאת אומרת, זה שאנחנו נחמדים זה נתון, אבל נתון משעמם. כי העולם הזה מלא בזעקות ששווה לזעוק ובשברים שצריך לתקן.

השנה עיתון הסטודנטים של תל-אביב יישאף לצאת מגבולות הנוחות, ולהגיש את הסיפורים שבאמת מעניין לקרוא עליהם – תחקירים, מחדלים, ראיונות, צבעים שונים וקולות מגוונים, אקטואליה, צחוק, תרבות, ביקורתיות ויצירתיות – בשביל כל אלה אנחנו כאן. ומעל הכל – בשבילכם, וזו לא קלישאה, כדי שבאמת תיהנו מהקריאה ותתנו לנו דרייב לעבוד קשה. אתם תמיד מוזמנים לפנות אלינו אם נתקלתם בסיפורים שחשוב לתת להם במה.

אז יש שמועה שהפרינט מת, אבל אנחנו ערניים מאי-פעם. למרות שבלי קשר, ידוע שכתיבה בצל גסיסה תמיד טובה למוזה. אבל זה כבר נושא אחר. אחת מכתבות הפתיחה שלנו עוסקת בחוויה יוצאת דופן בין דוכני שווקי תל-אביב. הפרינט הוא שוק – קצת ארכאי ולפעמים מלכלך את האצבעות, אבל משהו בארציות הבלתי אמצעית הזאת תמיד יעבוד. קוראים יקרים, נאמנים וחדשים, שתהיה לכם שנה מעולה ועמוסה בחוויות. זכרו לקחת הכל בפרופורציות ולא לחטוף התקף לב ממבחנים. ועכשיו ניגש לעבודה, יש פה עיתון להרים.