התקשורת הישראלית רוכבת על הגב של חנין זועבי

אין הרבה דברים שמפחידים אותי יותר מהתנהלות התקשורת שלנו בזמן מבצעים צבאיים. דווקא בזמן שבו הביקורת היא החשובה ביותר, מפני שהפעלת האלימות היא בלתי הפיכה ויכולה להוביל לאסונות, קופצים בכירי העיתונאים לנגמ"ש. ברגעים האלו התפקיד המסורתי של העיתונות – לתת הקשר רחב, לספק עובדות, להציב נרטיב אלטרנטיבי – מתחלף בתעמולה. כשלא מזילים ריר על קצינים בכירים ויחידות מיוחדות, מחפשים את הקורבן התורן לפרוק עליו את הזעם הציבורי. פעם זה היה אחמד טיבי, ובארבע השנים האחרונות נבחרה חנין זועבי לתפקיד הזה. אישה, ערבייה, רווקה, דעתנית – בדיוק כל מה שיקפיץ לעם את הסעיף.

אבי בניהו, דובר צה"ל התחמן, עלה על הפטנט ראשון: באותו בוקר שהבוס שלו גבי אשכנזי נקרא להעיד בוועדת טירקל, בניהו שחרר סרטון ערוך שבו רואים את זועבי מתווכחת עם חיילי צה"ל. ברור במי עסקו מהדורות החדשות באותו יום. בירידות על זועבי מתחרים דני דנון ומיכאל בן ארי "הקיצונים" עם איציק שמולי ועליזה לביא "המתונים", וממילא מתברר שאין כזה הבדל גדול ביניהם. אבל מי שניצחה את כולם השבוע זו הרכילאית הפוליטית של ערוץ 2, רינה מצליח, שהזמינה את זועבי ל"פגוש את העיתונות" ולא נתנה לה לגמור משפט אחד, אלא רק ריססה אותה בססמאות על כך ש"צה"ל לעולם לא פוגע באזרחים בכוונת תחילה", ממש באותו יום שבו כל קצין בכיר סיפר לעיתונאי שרק היה מוכן לשמוע ש"המטרה היא להגביר את הלחץ על האוכלוסייה האזרחית". השיא הגיע בכתובית שהופיעה על המסך וסיפרה שזועבי קוראת לאבו מאזן בוגד, בזמן שחברת הכנסת ניסתה לשווא להסביר שהיא ממש לא אומרת את זה.

אולי הכעס המצטבר על הרשות בגלל התיאום הביטחוני עם ישראל הוא דבר שעשוי לעניין את צופי ערוץ 2? אולי עשרה ימים (!) אחרי החטיפה מותר לשמוע גם על הקורבנות הפלסטינים של השבוע האחרון? אולי כל זה רלוונטי לקראת ההסלמה הבאה? אולי גם לפלסטינים יש פוליטיקה פנימית ותפיסות שונות לגבי היחס לישראל? אולי מי שתובע בצעקות אמפתיה לסבל של בני עמו צריך גם להבין את מי שמצויים תחת כיבוש כבר חצי מאה? אם תשאלו את רינה מצליח, התשובה לכל אלו שלילית. תפקידה לחנך את זועבי, ועל הדרך לקצור מחיאות כפיים.

אם מישהו רוצה להבין מדוע בציבור הישראלי שוררת תחושה כאילו יהודים ופלסטינים חיים בשלום זה לצד זה עד שכל מיני טרוריסטים באים ומקלקלים הכל; אם מישהו מעוניין להבין למה יש הכחשה מוחלטת של הכיבוש; אם מישהו מבקש לדעת למה נקלענו כולנו למסלול ללא מוצא, שבו לא יהיו לא שלום ולא ביטחון אלא רק סבבי הסלמה והפסקות אש, ועוד כיבוש ועוד התנחלות וכל ההשחתה המוסרית שנלווית אליהם – ממעצרים מינהליים ועד חוקי הזנה בכפייה – אני ממליץ לצפות בראיון האומלל הזה. יותר מזה באמת לא צריך.