הנחש ועץ הדעת

למה אנחנו מפחדים מנחשים?

בני אדם ופרימטים אחרים מומחים בזיהוי נחשים; כל צורה או תנועה נחשית בשדה הראייה שלנו גורמת לנו לזנק בדריכות. ייתכן כי יכולת זיהוי זו התפתחה במהלך האבולוציה של הפרימטים. נחשים צדו את הפרימטים ואת אבותיהם, והרגו אותם בחניקה, ועם התפתחות הארס – גם בהכשה. לכן לפרימט בעל ראייה טובה, המסוגל לזהות נחשים במהירות ולהגיב כראוי, היו סיכויים גבוהים יותר משל פרימט דרוך פחות לשרוד ולהעמיד צאצאים. וכך, על פי לין איזבל (Isbell) מאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, הברירה הטבעית הובילה לפרימטים שנוטים לפחד מנחשים ושהמוח שלהם מזהה את נוכחות הזוחלים בקלות.

בואו לראות כיצד מצליח קוף לחמוק מנחש:

חוקרים יפנים פרסמו מאמר בשנת 2009 בכתב העת Journal of Comparative Psychology, שלפיו קופי מקוק יפני (Macaca fuscata) שלא פגשו נחש מימיהם, מזהים נחשים במהירות ובקלות. החוקרים בחנו את היכולת של הקופים למצוא את התמונה יוצאת הדופן מבין כמה תמונות ולהצביע עליה, כשקוף שהצליח קיבל כפרס מיץ טעים. הם הציגו לקופים תמונה של נחש בין תמונות של פרחים וכן תמונה של פרח בין תמונות של נחשים. הקופים זיהו את הנחש הבודד בזמן קצר בהרבה מהזמן שלקח להם לזהות את הפרח. במחקרים דומים בבני אדם נמצאו ממצאים דומים. עתה איזבל טוענת כי מצאה את אזור המוח האחראי לכך.

זיהו את הסכמה גם בלי להכיר אותה מלפניצילום: שאטרסטוק
זיהו את הסכמה גם בלי להכיר אותה מלפני
צילום: שאטרסטוק

המחקר של איזבל ועמיתיה, שהתפרסם לאחרונה ב־PNAS, מספק עדויות תומכות להשערה שלה. החוקרים שתלו אלקטרודות בנוירונים (תאי עצב) של קופי מקוק יפני באזור הכּר (Pulvinar) בתלמוס, אזור הקשור לניתוח מידע המועבר מהעיניים והפניית תשומת לב למראות מאיימים. אזור זה גדול במיוחד אצל פרימטים בהשוואה לחיות אחרות. איזבל ועמיתיה הראו לקופים, שגדלו בשבי ולכן ככל הנראה לא ראו נחש מימיהם, תמונות של נחשים, של קופים עם הבעות פנים מאיימות, של ידיים ושל צורות גיאומטריות ומדדו את תגובת הנוירונים. התגובה החזקה והמהירה ביותר, ובמספר רב יותר של נוירונים, נמדדה כשקופי המקוק ראו תמונות של נחשים.

על פי החוקרים, זיהוי אזור מוחי המתמחה בנחשים מאשש את ההשערה כי נחשים השפיעו על האבולוציה של הפרימטים בכלל ועל מוח הפרימטים בפרט. אך חוקרים אחרים מזהירים כי עוד מוקדם לחרוץ מסקנות. ניסוי יחיד בקופי מקוק לא מספיק כדי להסיק מסקנות על פרימטים אחרים ובוודאי שלא על אבותינו הקדומים. ייתכן גם כי האזור שהתגלה אחראי על תגובת פחד או זיהוי סכנה כללית – החוקרים לא הציגו לקופים תמונות של טורפים מסוכנים אחרים; ובני אדם הלוא מגיבים במהירות זהה לסכנה מנחש ולסכנות אחרות, שהתגובה אליהן לא התפתחה בזכות ברירה טבעית.