בנות, כך תקימו קבוצת כדורגל חובבנית

כשהייתי קטנה היינו יורדים לשכונה בבת ים לשחק כדורגל עד תשע בערב, כשאימא צעקה מהחלון לעלות או כשהקריפ השכונתי היה בא לגעת בבנות. הכדורגל היה כדורגל של אלי אוחנה, כולם חשבו שהם אלי אוחנה, הסתפרנו כמוהו וירקנו על הדשא כמוהו. הכדורגל היה טהור ואמיתי, "מלחמה" קראנו לזה, וחזרתי פצועה בכל יום אחרי פאולים שנכנסו לפנתיאון שלי.

אני לא אשכח שאיימתי על אימרי השכן שאפוצץ אותו עם נעלי הפקקים שלי, והנה – 20 שנה אחרי – אני בקבוצת כדורגל, אבל של בנות. כבר אין אימרי ואין פאולים, יש הפסקות סיגריה והמון נשים יפות שעושות "מלחמה" רק בין הסדינים. זו עדיין הפעילות הספורטיבית האהובה עליי, ובעזרת השלבים הבאים תוכלו גם אתן להקים קבוצה משלכן.

שלב 1

כל בחורה שרוצה להקים קבוצת כדורגל חייבת שיהיה לה את השילוב העדין בין כריזמה, אהבה למשחק ולסביזם. אבל הבחירה בכדורגל היא לפני הכל הודאה בכך שאת לא מאמינה בענפי ספורט אחרים. יוגה זה פלצני ופילאטיס מזויף מדי (בחייאת, זה מתיחות) וסתם לרוץ בפארק הירקון מרגיש כמו פרק של "החברים של נאור". ופתאום כדורגל, בין כל אימת התזונה והכושר, נראה מואר ומופלא כי הוא משלב בתוכו תנועה, כוח והוצאת זעם בלי לשלם לעידו פורטל.

שלב 2

כדי להביא הרבה בנות את חייבת להתייחס לזה כמו שזה – ליין של מסיבות. זה קורה פעם בשבוע, מגיעות בנות קבועות פחות או יותר ומעשנים בין לבין העליות לרחבה. וכמו בכל ליין את חייבת מיתוג, שם קליט לקבוצה, חולצות או מדים, קבוצת פייסבוק עם עדכונים שוטפים, ערך מוסף מודע לעצמו ואלבומי תמונות.

שלב 3

חשוב מאוד לא לערבב ולהכניס בנים. אפילו לא אח של מישהי. זה מתחיל באח או ידיד של מישהי ומגיע למלחמת עולם של כדורים. בניגוד לקבוצות גברים, היתרון שלנו כנשים הוא שאנחנו יכולות לשחק וגם לדבר על החיים. האווירה צריכה להיות כיפית, לא קרבית. וואלה, זה נחמד להבקיע גול, אבל מה שחשוב באמת זה לקבל תשובות למה האקסית עזבה.

שלב 4

כדי שתצליחו להתמיד וכדי שזה לא יהפוך למשהו זמני שיתפוגג מהעולם, התייחסו לזה כמו אל מערכת יחסים פתוחה. אתן לא מחויבות, אבל יש שם רגשות ונעים לכן, בא לכן להיות שם אבל סבבה בלי לחץ, זה לא חתונה, אתן הכי קול. ואם תגיעו לשלב המשעמם במערכת היחסים, תמיד אפשר לעשות משחקי תפקידים ולנסות קצת כדורסל.