אי בודד
סנט וינסנט היא זמרת מצוינת, כותבת טובה וגיטריסטית פנומנלית. עכשיו היא רק צריכה להבין איך כל זה מסתדר יחד

St. Vincent" – St. Vincent"
סנט וינסנט מכשפת אנשים. אני מכיר לפחות אדם אחד שרכש כרטיס טיסה רק כדי לתפוס אותה מופיעה והרבה שמדברים עליה בהתלהבות ששמורה למוזיקאים נדירים כמו Son Lux, כאלה שמזכירים לנו שגם בתוך הצליל האחיד לפעמים של הרוק העצמאי, עדיין אפשר לעשות דברים אחרת. סיבה מרכזית לכך היא נגינת הגיטרה של וינסנט, אנני קלארק בשמה האמיתי, שכרגע לא דומה לשום דבר אחר בזירה שבה היא פועלת. מהנדריקס ועד מת'יו בלאמי, גיטריסטים וירטואוזיים היו תמיד גברים סטרייטים שאוחזים בגיטרה שלהם כמו שמחזיקים רובה או איבר מין ומלווים את השואו אוף בתנועות הזכריות המתאימות. קלארק עושה קסמים בגיטרה שלה עם ראש מורם ובלי מניירות של טווס גאה, בריחוף קליל על המיתרים שרק מעצים את ההתפעמות מהצלילים המוזרים שיוצאים ממנה – ליינים מורכבים בצליל פאז מנסר, שורות קוד מוזיקליות שמחבלות בסדר הטוב של השירים ונותנות לשירה הרכה של קלארק קונטרה מחוספסת.
לא במקרה שיתוף הפעולה האחרון של סנט וינסנט היה עם דיוויד ביירן, מוזיקאי שבעצמו אוהב לפרק את הצורה של שיר הפופ המסורתי וששארית מהמפגש איתו אפשר למצוא ב"Digital Witness" מהאלבום החדש, עם תזמורת המארש והקליפ המעוצב שנראה כמו סצנה מהסרט "True Stories" שביים ביירן. רק שהנטייה להתפרצויות הלא תמיד מנומקות של "טורט גיטריסטי" אלים והצליל המעוך, הרן־שם־טובי, של העיבודים, יכולים להיות עניין מתסכל כמו שהוא מתגמל.
הבעיה העיקרית עם סנט וינסנט היא שכמו נסיעה במתקן צבעוני של מכוניות מתנגשות בלונה פארק, אחרי כמה דקות מפתיעות וכיפיות שבהן כל שתי שניות משהו חדש נכנס בך מכיוון אחר, כל מה שאתה רוצה הוא לרדת לרגע כדי להחזיר את הנשימה ולהרגיש את הקרקע מתחת לרגליים. יש הרבה רגעים של ברק באלבום של סנט וינסנט – השבטיות הרזה של "Bring Me Your Loves" ושיר הסיום האלקטרו־ביטלסי "Severed Cross Fingers" הן דוגמאות בודדות, אבל כשכל שיר זוכה לאותו צליל חנוק ובהול שמשטח את האלבום לבצק אחיד, אפילו בלדה פשוטה כמו "Prince Johnny" יוצאת מופסדת.
המפתיע ביותר הוא "I Prefer Your Love", שיר שהמוטו החוזר שלו הוא "אני מעדיפה את אהבתך על ישו" ושמזכיר מאוד, בזכות המיתרים והליריקה הנוצרית, את מדונה של תקופת "Bedtime Stories". בראיון מלפני כמה שנים סיפרה קלארק על תרגיל יצירתי שבו היא נוהגת להתאמן לצלילי אלבומי האייטיז של מדונה, רק שאת כל האקורדים המקוריים היא הופכת למינוריים. אם "I Prefer Your Love" הוא תוצאותיו של התרגיל הזה, מדובר בכיוון מסקרן למוזיקאית מצוינת שעדיין לא ממש מצאה את המצפן שלה.
השורה התחתונה מי מרים את הכפפה ומביא אותה לארץ?